בעברה של כל מדינה וחברה אנושית יש אירועים מבישים ונפשעים שמוטב היה לולא היו מתרחשים . הכוונה לאירועים שבהם המדינה או החברה ביצעה פשעים , עוולות ומעשי נבלה נגד ציבור זה או אחר של אנשים , שקשה להנחילם כמופת לדורות הבאים . יש מדינות הרוצות שרגעים מביכים בעברן יישכחו ויימחקו מהתודעה , ולכן הן משלבות במכניזם של עיצוב הזיכרון אמצעים שנועדו להשכיח ולמחוק עבר בעייתי . אחרות מקדמות נרטיב היסטורי שמכשיר את האירועים הבעייתיים ומציגם כהכרחיים ואפילו כלגיטימיים , באמצעות הצדקות שונות , טרמינולוגיה של " מכבסת מילים " , השוואה עם רוע רדיקלי חיצוני ו " התנתקות תודעתית " בין מבצעי הפשעים בעבר לצאצאיהם בהווה . ככלל , נוצר מנעד רחב ומגוון של התמודדות עם רוחות הרפאים של העבר : בקוטב האחד מתבצע מהלך של קבלת אחריות על הפשע והכלתו בנרטיב ההיסטורי תוך כדי נטרול של האשמה המתמשכת הגלומה בו , ובקוטב המנוגד ננקט מהלך של הכחשה והתעלמות . בין קבלת אחריות מלאה מחד גיסא לבין הכחשה מלאה מאידך גיסא קיימים כמובן ניואנסים עדינים יותר של התמודדות עם עבר בעייתי . ככל שהאירוע המביש והמביך קדום יותר , כך אפשר להפעיל עליו אמצ...
אל הספר