תכנית הלימודים החדשה והספרים שנכתבו בעקבותיה נבעו מההכרה בצורך להביא לבתי הספר ולכיתות את התמורות במקצוע ההיסטוריה ואת השינויים בשדה הלמידה והחינוך . הובאו בחשבון גם שינויים דמוגרפיים , חברתיים ופוליטים שעברה החברה הישראלית , שינויים שהצריכו רפורמה בחינוך ההיסטורי כדי לעשותו משמעותי יותר לדור שנות האלפיים . לעומת זאת , הוויכוח הציבורי שהתפתח בעקבות התכנית לחטיבת הביניים וספרי הלימוד לכיתה ט ' עסק מעט מאוד בעניינים דיסציפלירנריים וחינוכיים והתנהל סביב סוגיות פוליטיות הקשורות לחרדת הקיום , לזהות לאומית , לבעיות אקטואליות , ובעיקר לסכסוך הישראלי - פלסטיני . בדיוני הוועדה שקבעה את התכנית החדשה עלו מן הסתם נושאים ובהם השילוב בין היסטוריה כללית ליהודית ; נקודות ההתחלה והסיום הכרונולוגיות של הלימוד ; המינון הנחוץ להוספת היסטוריה חברתית ותרבותית לזו המדינית והפוליטית ; סוגיות מגדריות שיש לצרף לתכנית ; ההתייחסות הראויה לההיסטוריה של חיי היום - יום ; מעמדה של מיקרו היסטוריה ושל היסטוריה חסרת תיעוד מילולי בתכנית לימודים ; והמשקל שיש לתת להיסטוריה לא אירופית ולא מערבית . אולם , רוב הנושאים האלה צצ...
אל הספר