קובעי המדיניות בישראל , כמו במדינות רבות , החשיבו מאוד את ההבניה של תודעה היסטורית במערכת החינוך הפורמלית , בעיקר בחינוך הממלכתי , שבה תודעה זו נועדה להחליף במידה רבה את התודעה האמונית - דתית . ואכן , עם מינויו של ההיסטוריון בן - ציון דינור לשר החינוך השלישי של ישראל בשנת 1951 הוחל בבנייה מודעת ושיטתית של נרטיב היסטורי מוסכם שנועד להיות מונחל לתלמידי החינוך הממלכתי , שרוב רובם של תלמידי ישראל היו אמורים ללמוד בו . דינור היה היסטוריון לאומי וגם תפס את עצמו כמחנך האומה . הוא היה מנהל סמינר למורים בירושלים ומרצה להיסטוריה באוניברסיטה העברית , ומונה לשר החינוך כנציג האינטלקטואלים של מפא " י בלי שהיה חבר כנסת . דינור יזם אין - ספור במות חינוכיות ותרבותיות , פעל להקמת תשתית ענפה של מפעלי כינוס , כגון חבת ציון , ספר הציונות , כתב העת ציון , פרסומי הספרייה ההיסטוריוגרפית ומאמרים רבים . בהקדמתו לכרכים הראשונים של ישראל בגולה , שהפכו עם השנים למפעל חייו , חילק דינור מחדש את ההיסטוריה היהודית על פי זיקת הדורות של העם היהודי לארץ - ישראל . לתפיסתו , יצירת הקנון ההיסטורי הלאומי הזה מעניקה פירוש לעב...
אל הספר