הנרטיב המשלב סבל וגבורה של העם היהודי מבוסס על הפרדיגמה של " שיבה מגלות לקוממיות " . לפי פרדיגמה זו , שאימצו מנהיגי הציונות ובראשם דוד בן - גוריון , עוד טרם קום המדינה , ישראל נתפסת הן כמקום ראשית גאולתו המודרנית של העם הן כהמשכו ההיסטורי של תהליך גאולה עתיק יומין . פרדיגמה זו מתייחסת להיבטים שונים של ההיסטוריה ומציעה כמה וכמה אופנים של התבוננות בה : . 1 הדגשת קיומו של רצף היסטורי יהודי במולדת הישנה - חדשה המכונה ארץ - ישראל ; . 2 הקמת מדינת ישראל ככורח היסטורי וכזכות היסטורית ; . 3 ראיית תולדות עם ישראל כתהליך ההולך ונחשף בהלימה לחזון הגאולה ; . 4 הצגת ייסורים ומצוקות בהיסטוריה היהודית כתשתית המעניקה מעמד מוסרי לעשייה ולעמידה הציונית ; . 5 טיפוח מודל " היהודי החדש " המורד בגורל שהיהדות המסורתית כפתה עליו וכך הופך לסוכן היסטורי פעיל , המבטא את פרויקט הקדמה המודרני ; . 6 פירוש הקיום הריבוני הלאומי כחזרה להיסטוריה האנושית וכביטוי לחידוש היחסים הנורמליים בין היהודים לבין שאר העולם . נושאים אלה נוכחים למכביר בנאומים ובהצהרות של מנהיגי התנועה הציונית . הם תופסים את המעבר מהגולה לארץ - ישראל...
אל הספר