ביוגרפיות של המורות: מודל של אתיקה מחנכת

בחירה בגיל צעיר מאוד בריקוד , ומרכיבים של משמעת עצמית , מחויבות ומסירות כמעט טוטליים לאורך רצף של שנים , מופיעים כמרכזיים בסיפורי החיים של המורות , ומעידים על מקומם הדומיננטי של הגוף והריקוד בעיצוב דרכן האישית והמקצועית . עדינה , אווה , שרון , דליה ( ארבעתן בסביבות גיל הארבעים ) , וגלית ( בסביבות גיל שישים ) , כולן התחילו לרקוד בגיל צעיר . תשוקה עזה הובילה אותן לעסוק בריקוד באופן אינטנסיבי במשך שנים עד לרגע שגמלה בהן ההחלטה לבחור במסלול מקצועי של ביצוע , יצירה או הוראה . באופן שבו הן מספרות על בחירתן . 15 ביקורת אותה הצגנו בפרקים קודמים . מופיע המחול ככוח מוביל ומכונן משמעות . כמעט כולן ניהלו מאבק כנגד גורמים שונים על קיום חיים מקצועיים בתחום הריקוד ולעיתים נדמה שאצל חלקן לפחות , כמו לא הייתה להן ברירה והריקוד בחר בהן ולא הן בו . באמצעות הצגת קטעי ראיונות העוסקים בהשתלשלות דרכן של המורות בתחום המחול , אצביע על האופן שבו פרקטיקות של אתיקה המתוארות על - ידי פוקו , כמחויבות לניהול עצמי אחראי ודאגה לעצמי כדאגה לאחר מהוות משאב לעמדת סובייקט נחוש , ומעניקות להן כוח להתנגדות ומאבק . אראה כיצד...  אל הספר