מנהיגי הדרוזים בחרו כבר באביב 1948 להגיע להסכם עם הצד היהודי כדי למלט את כפריהם מהגורל המר של כיבוש , חורבן ועקירה . למן יוני 1948 התגייסו עשרות צעירים דרוזים למלחמה בשורות צבא ישראל . מאוחר יותר , בשנות החמישים , מנהיגים אחדים של העדה הדרוזית עשו יד אחת עם ראשי המדינה להחלת חוק גיוס חובה על הדרוזים בישראל . לא כל הדרוזים היו שלמים עם העסקה , ויש שהתנגדו בתוקף למדיניות הפרדתם משאר הערבים בישראל . אולם דומה שבעיני רוב בני העדה יתרונות " ברית הדמים " גברו על החסרונות שב " השתלבותם " בצבא ובמדינה היהודית . כידוע , הדרוזים היו מיעוט קטן בפלסטין . רובם הגיעו לגליל במאה השבע - עשרה , בימי התרחבות שלטונו של השליט הדרוזי פח ' ר אל - דין אל - מעני מהר הלבנון . היחסים ביניהם ובין הרוב המוסלמי בגליל ידעו עליות ומורדות , ורבים מהדרוזים זכרו התנכלויות של המוסלמים בתקופות שונות . גם היחסים בין הדרוזים לבני הקהילות הנוצריות לא תמיד התנהלו על מי מנוחות . בימי מלחמות האזרחים בין הנוצרים לדרוזים בהר הלבנון באמצע המאה התשע - עשרה , מאות מבני שתי העדות נהרגו ונפצעו ואלפים נאלצו לנטוש את בתיהם . הדרוזים לא...
אל הספר