הערות לסיפור 14: המת הנודד

עקיבא חונך בתהליך החברות של בנו של המנוח , ללמדנו שניתן ללמוד תורה ומצוות מכל אדם כאשר נוצר מצב בו האב הביולוגי אינו ממלא או אינו יכול למלא את תפקידו . ללמדנו גם שבכל גיל ניתן להתחיל בלימודים אם מסיבות כלשהן נמנע מהאדם להיכנס לאוהלה של תורה בינקותו . ולכן לא במקרה משמש ר ' עקיבא כדמות המרכזית של הסיפור , לפי שהוא עצמו על פי המסורת למד תורה רק בגיל ארבעים : " מה היתה תחילתו של רבי עקיבא ? אמרו : בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום . פעם אחת היה עומד על פי הבאר בלוד , אמר : מי חקק אבן זו ? אמרו לו : עקיבא אי אתה קורא אבנים שחקו מים . המים שנופלים עליה תדיר בכל יום . אמר רבי עקיבא וכי לבי קשה מהאבן ? אלך ואלמד פרשה אחת מן התורה . הלך לו אל בית הספר והתחיל קורא בלוח הוא ובנו " ( אבות דרבי נתן , ו ' , ב ' ) . הנה כי כן , הלימוד נעשה בצוותא האב והבן , המבוגר והצעיר . ותמונה דומה מעצבת אגדת " המת הנודד " רק תמונה הפוכה ובה מתוקנים סדרי עולם , הצעיר לומד מן הזקן . בדיונה בסיפור מדגישה קושלבסקי את היסודות הנוצריים אשר באמצעותם מעוצבת דמותו של החוטא , המשולבים בגרסת כתב יד פרמא , 2295 המשוחזרת אצלה ע...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד