הסיפור שלפנינו עוסק , כמו בסיפור הקודם על הצייד והעוף , בלימוד חוכמה . אף כאן מלמד החלש את החזק . הפעם החזק הוא אלכסנדר מוקדון הלומד חוכמה מממלכה שלמה של נשים . הנשים בהן פגש אלכסנדר , החיות בקהילה חד מינית מבודדת ובעלת חוק וסדר משל עצמה מזכירות את האמזונות מהמיתולוגיה היוונית וכך במפורש מזהה אותן גסטר כאמזונות . 200 אולם הכוח הפיסי המאפיין את האמזונות המיתולוגיות מתחלף כאן בשיח של חוכמה ומעשיות . דמותו של אלכסנדר מוקדון היא דוגמה ומופת לדמות חיובית במסורת הסיפורית היהודית . הוא מוזכר כבר בתלמוד , ולאחר אזכוריו בתלמוד נוצרו סביבו מסורות סיפוריות רבות ומגוונות גם בימי הביניים . 201 כפי שציין כבר יוסף דן , על אף הגרעינים ההיסטוריים 200 לעניין זה ראו גם : אלימלך א . הלוי , שערי האגדה , תל - אביב : הלוי תשכ " ג , עמ ' , 127 הע ' . 2 201 ראו : יוסף דן , עלילות אלכסנדר מוקדון , מוסד ביאליק : ירושלים תשכ " ט . עלי יסיף , " המסורות העבריות על אלכסנדר מוקדון : תבניות סיפוריות ומשמעותן בתרבות היהודית של ימי הביניים " , תרביץ ע " ה ( תשס " ו ) , עמ ' . 407 - 359 המצויים באגדות הללו אין הן מייצגות...
אל הספר