מעשה בן סבר שהיה רודף לעשות צדקה כל ימיו . פעם אחת נודע לו שיש יתום במדינה אחת קרובה ממנו שרוצה לישא אשה , ולא היה בידו לא כסף ולא זהב במה להכניסה לחופה . מה עשה בן סבר ? נטל כל מה שמצא בביתו והלך ונתן לאותו יתום . ויהי בחזרתו לביתו , פגע בנהר אחד שהיה אורכו ד ' פרסאות והיה שם תנין אחד שהיה מזיק לכל עובר ושב . כיון שהגיע בן סבר לאותו תנין , עשה עצמו כעין גשר , ועבר עליו בן סבר , ולא הזיקו . כיון שעבר מן הנהר , פגע באדם אחד שהיה מכוער ביותר . אמר לו : אתה בן סבר ? אמר לו : הין . אמר לו : מאין באת ? והוא השיח לו כל מה שאירע לו . אמר לו האיש ההוא : פינקסך עמי , שהגיע זמנך ליפטר מן העולם . באותה שעה נשתנו פניו לירקון . ונשא עיניו כלפי שמים ואמר : רבונו של עולם , מי שהתעסק בתורה וגמילות חסדים ימות בשנים מועטות ? זו תורה וזו שכרה ? וגזרו עלי שאמות חוץ מדירתי כבהמה , ולא יתעסקו בי אנשי ביתי ? באותה שעה יצאה בת קול ואמרה לו : הרי לך זמן עד שתלך על מטתך . כיון שעבר ממלאך המות פגע בעיר אחד ובני אדם יוצאים משם . אמר להם בן סבר : יש כאן חכם או תלמיד אחד ואקביל פניו ? אמרו לו : יש כאן חכם גדול ושמו...
אל הספר