פרק תשיעי: פרש ופשר, או בושה נוכח החומר

פרק 8 התמקד במצוות שונות מהתורה שאותן הרמב " ם " ממציא מחדש " כתרגילים רוחניים המשרישים בנו את מיומנות הריכוז הדרושה להשגה שכלית במלוא ההתמסרות , מכשירים אותנו למזער את התאוות , התחושות והרגשות הגופניים , או שהם משחררים אותנו מענייני העולם הזה . נפנה עתה לאחת ממצוות - התרגול החשובות ביותר של הרמב " ם שנועדה לפתח את רגש הבושה בהשכלי כעמדה נפשית בסיסית שמתוכה אדם מגיב על החומר או הגוף שלו ועל המגבלות שזה כופה על צורתו או שכלו . את הנושא מציג הרמב " ם , כפי שניתן כבר לצפות , בדרך המשל : הוא ממציא משל משלו כדי לפרש בו משל של חז " ל , שאותו הוא קורא כפירוש למשל מקראי . זהו אחד המשלים השיטתיים המשוכללים ביותר של הרמב " ם , והניתוח שבו לבושה הוא אחת מתרומותיו הפילוסופיות המקוריות ביותר . הרמב " ם מאזכר תרגיל זה ואת מקורו המקראי ב - ג : נא בדבריו הבאים על המצוות : כל המעשים האלה של עבודת ה ' , כגון קריאת התורה התפילה ועשיית שאר המצוות אין מטרתם אלא שתרגיל עצמך לעסוק בציוויו יתעלה , ולא תעסוק בענייני העולם הזה ... [ אבל ] כשאתה מתפלל בהנעת שפתיך בפנותך אל הקיר וחושב על מה שאתה קונה ומוכר ... וכ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד