. 1 סוף " מורה הנבוכים" כשם שהמשל המקראי על אדם בגן עדן פותח את מוה " נ , כך משל הרמב "ם על המלך בארמונו חותם אותו . שני המשלים מבטאים את הרעיון שהשלמות האנושית היא עיונית ולא מעשית , ואינה מותנית לא במעלות מוסריות ולא בעשיית המצוות . שני המשלים גם מתפרשים בידי הפרשנים הדוגמטיים כתומכים בעמדתם שבני אדם מסוגלים להגיע לשלמות שכלית על ידי רכישת ידיעה של המטפיזיקה , לרבות ידיעה על אודות אלוהים והשכלים הנבדלים . בפרק 3 טענו להיפוכה של טענה זאת : שלפי משמעותו הפנימית יש לקרוא את משל אדם בגן עדן שבמוה " נ א : ב ברוח ספקנית : חטאו של אדם נעוץ בחריגה מתחום השכל , בכך שניסה להגיע לידיעה במטפיזיקה . לקח המשל הוא שהשלמות האנושית , כפי שמדגים אותה ר ' עקיבא , מתבטאת בכיבוד גבולות כוח - שכלו של אדם תוך מימוש השכל בגבולות אלה . בפרק זה אנו פונים למשל הארמון , המבטא לקח ספקני אחר . משל המלך בארמונו משקף את דרגות השלמות האנושית - כלומר את השלמות השכלית - בהקבלה למיקום של כל יחיד ויחיד ביחס לארמון שליט של עיר . אחדים מצויים מחוץ לעיר , אחדים בתוכה , אחרים שרויים מחוץ לארמון אך מפנים אליו את גבם , ועוד א...
אל הספר