הבאתי ארבע דוגמאות לחיבורים מקבוצת העיון המציגים תיאורי בריאה המבוססים על קיומו של ' אויר קדמון ' המצוי בהשוואה גמורה , אשר בעקבות אירוע של בקיעה או סידוק נאצל ממנו אור או קול . תשתית מיתית זו מצויה בוודאי בפרשת בראשית שבזוהר , שפוסטל מפרש , אולם , כפי שהראיתי , דווקא חיבורים מכתבי העיון שופכים אור על מקורה של תמטיקה אחרת המופיעה בפירוש פוסטל על הזוהר שמקורה אינו בזוהר עצמו . בראשית הדברים הערתי כי עלינו להתיר מידה ניכרת של וריאציה בהוראתם של המושגים המקבילים במקורות שבכתבי העיון ובפירושי פוסטל לזוהר . ואכן , קיים הבדל בולט לעין בין התיאורים המצויים בארבעה חיבורים אלו לבין התמונה העולה מפירושיו של פוסטל לזוהר : בעוד שבתפיסתו של פוסטל עיקר הכובד מונח על מערכת החכמות , ורק החכמה התחתונה מתוארת כ ' אויר ' , הרי בחיבורים העיוניים שנדונו כאן מקומה של החכמה הקדומה משני ל ' אויר' ( ' מדרש שמעון הצדיק ' ) , שולי ( ' ספר היחוד האמתי ' ) או נעדר לחלוטין ( 'מעין החכמה ' ו ' סוד ידיעת המציאות ' ) . דברים אלו עולים בקנה אחד עם הערת החוקרים שאפשר להצביע על תהליך של דחיקת המושג ' אויר קדמון ' המופיע ...
אל הספר