' מדרש שמעון הצדיק ' מתייחס בהרחבה הן ל ' חכמה קדומה ' והן ל ' אויר קדמון ' . ' האויר הקדמון ' מתואר כמצוי בהשוואה וכמצע עתידי להתבחנות או למלאכת הבריאה . השוואה זו שב ' אויר הקדמון ' מיושבת עם תפיסתו כמקור הנאצלים בציורו כמראה שממנה משתקפים כל הדברים , וכן מושם דגש על עילומו של מקור ' האויר ' , בדומה לפני האל שלא נגלו למשה רבנו . בדומה לחיבורים אחרים מקבוצת העיון , ' מדרש שמעון הצדיק ' מציע תיאור של בקיעת ' האויר הקדום ' ( אף כי ברוב הגרסאות מדובר ב ' אור קדמון ' ) , ובגרסתו הבקיעה כוללת את הופעת החכמה הקדומה : בטרם כול , היה האור ( או : האויר ) הקדמון שרוי בהשוואה ובעילום מוחלט , וכוחו של הקב " ה היה נסתר בתוכו ולא ניכר . בהמשך מופיעה הפורמולה ' נראה זיוו ונגלה כבודו ' , עמ ' 91 שו ' . ( 40 – 38 40 מעין החכמה , עמ ' 68 סעיף . 32 41 על ' מדרש שמעון הצדיק ' ראו . Verman , Books of contemplation , pp . 211 – 212 לדעת פורת יש לראות בו טקסט אמצעי בין ' מעין החכמה ' לספרי העיון ( פורת , תקון המעגל , עמ' ; 29 – 26 פורת , ספרי העיון , עמ ' . ( 27 – 26 הטקסט מובא לפי מהדורת פורת . למותר לציין...
אל הספר