לאהוב ) לעבודת כוכבים שלהן , ' המה רימוני ' - גם המה רימוני , לא זזו מתנבאין עלי שקר עד שהגלו אותי ממקומי " . נביאי השקר - הן אלה שהדיחו את העם לעבודה זרה והבטיחו לו את סיועה , והן אלה שהבטיחו כי לא יארע כל רע לירושלים ( ראו למשל ירמיה כג , טז - יז ) - הם שהמיטו בסופו של דבר את האסון על בני ישראל . מאידך גיסא מפתיע ר ' שמעון בר יוחאי ( איכה רבה , שם ) הקובע כי הפסוק מדבר " בנביאי האמת " , ומסביר " שהיו מאהבין אותי להקב " ה . ' המה רימוני ' - שהיו מרמין בי ואומרים לי [ בגלות ] ' הפרישו תרומה ומעשרות ' . וכי יש תרומה ומעשרות בבבל [ שהרי אלו מצוות הנוהגות רק בארץ ישראל ]? אלא בשביל לאהבני להקב " ה " . לפי מסורת זו ביקשו נביאי האמת ( וירמיהו מצוין שם בשמו ) לגרום להמשך האהבה בין עם ישראל לאלוהיו וזאת על ידי העמדת הפנים ( וזו הכוונה במעשה המרמה ) כי מן הראוי להמשיך ולשמור מצוות בגלות , גם כאלה שלא נצטוו בהן ישראל , כנראה כזכר לארץ ישראל וכביטוי לתקוה לשוב שמה בהקדם . אגב כך נזכיר בנשימה אחת טכסט בן ימינו , קינה שחיבר הרב אביגדור נבנצאל ( יליד 1935 ) שעניינה בשואה . את פסוקנו הוא מקשר לסגירת...
אל הספר