יא. מתי והיכן חוברה המגילה?

ירושלים היא מוקד עניינן של הקינות , מראשן ועד סופן , מ "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם " ( א , א ) , ועד " על זה היה דוה לבנו ... על הר ציון ששמם שועלים הילכו בו " ( ה , יז - יח ) . המקונן או המקוננים מתארים את גורלה המר של העיר , את חורבנה ואת עליבותה , ואין אפוא כל סיבה להניח שהקינות לא נכתבו בקרבה . ואשר למועד הכתיבה : התיאורים המצמררים של מראות החורבן , הריסות העיר , מקדשה ומבצריה , ושל האסונות שפקדו את תושביה - מוות בחרב וברעב , עוני מנוול והשפלה על ידי אויבים השמחים למשבתה - מפתים לחשוב שהקינות נכתבו על ידי עדי ראייה בשנים הראשונות שלאחר החורבן . מאידך גיסא , יש לקחת בחשבון כי משוררים מוכשרים יכולים לתאר תיאורים שכאלה גם שנים רבות מאוחר יותר וזאת על יסוד שמועות שהגיעו לאוזניהם , הן מדמיונם הפורה והן אגב הליכה בשבילי המסורת הספרותית ( על קינות עתיקות ראו לעיל , סעיף ד ) . גם דומה כי זמן מה חייב לעבור בין השבר הנוראי לבין מועד הכתיבה המתארת אותו , כתיבה שיש בה כבר ביטוי למנגנונים של התמודדות עם המצב , כגון פיתוח התפיסה של צידוק הדין שהוא ראשית הנחמה ( ראו לעיל , סעיף ח ) . הלב נוטה עם ...  אל הספר