ד. סוגת הקינה במקרא ובעולמו

הקינות הן יצירות שיריות המביעות אבל על מוות וחורבן . כשעוסקים אנו במקרא , מתברר שיש מהן קינות על היחיד וקינות על הציבור . קינות על היחיד הן , דרך משל , קינת דוד על שאול ויהונתן בנו ( שמואל - ב א , יז - כז ) או על אבנר בן נר ( שם ג , לג - לד ) . בסיפור בת יפתח נזכרת קינה ( שופטים יא , מ ) אך אין היא מצוטטת . בספר דברי הימים נזכרת קינת ירמיהו הנביא על המלך יאשיהו ( דברי הימים - ב לה , כה ) ושם נזכר גם , כאמור , אוסף קינות אשר קינה זו נכללה בו . קינה על ציבור , על בית ישראל , נושא הנביא עמוס ( ה , א - ב ) וקינה על מצרים מקונן הנביא יחזקאל ( לב , טז ) . הקינות שבמגילת איכה הן הדוגמות המובהקות לסוגה זו . אגב נזכיר כי הגיעו אלינו גם קינות - לכאורה , שהן שירי לעג , שמחה לאידו של אויב שנפל , כגון קינת הנביא ישעיהו על בבל ( יד , ד - כג ) . מן התכונות האופייניות לקינה המקראית ניתן להזכיר את ציון שבח המת או העיר החרבה ( שמואל - ב א , כב - כד ; יחזקאל יט , י - יא ; איכה ב , טו ) , עימות העבר עם ההווה הנורא ( איכה א , פסוקים א , ז ; ד , ה ועוד ) , ציון שמחת האויב לאיד ( שמואל - ב א , כ ; ישעיה יד ,...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)