מטרתו של פרק זה היא להניח את התשתית התיאורטית והקונספטואלית למחקר שלפנינו . נקודת המוצא היא , שקיימות מחלוקות לעומק ולרוחב בכל הנוגע לתופעת החברה האזרחית . אין הכוונה כאן ליישב בין עמדות שונות , אלא להגדיר את מושגי היסוד שהמחקר השתמש בהם כדי לקדם את הבנת מקורותיה , מאפייניה , דפוסי פעילותה והשלכותיה של החברה האזרחית הערבית - פלסטינית בישראל . כמו כן יצביע פרק זה על הצירים התיאורטיים של הדיונים המתקיימים בספרות המחקרית סביב החברה האזרחית , כדי לתרום להעמקת המחקר בהם באמצעות מקרה המבחן המוצג בספר זה . החברה האזרחית כקונספציה תיאורטית וכמציאות אמפירית , העסיקה הוגים וחוקרים רבים בעשורים האחרונים . התפתחותו של מרחב אזרחי , המורכב מארגונים וולונטריים ומיוזמות עממיות לא ממוסדות , שפועלים בשמם של האזרחים כדי לקדם סוגיות העומדות על הפרק , גם בהתייחס למדינה וגם בריחוק ממנה , היא תופעה חברתית ופוליטית שמעוררת שאלות רבות . גורמי התפתחותו של מרחב כזה , מאפייניו , מטרות שחקניו , מערכות היחסים בין גורמיו השונים לבין המדינה , הם מן ההיבטים המובהקים שאחריהם מתחקים חוקרים העוסקים בחברה האזרחית . הספרות...
אל הספר