במובנים מסוימים , ככל שעשית יותר סרטים כך קל לך יותר לעשות עוד סרטים . אתה מתוודע לתהליך של לתפוס רעיון ולתרגם אותו , אתה כבר יודע להשתמש בכלי העבודה והתאורה , אתה מבין את כל התהליך כי כבר היית שם . אבל במובנים אחרים זה דווקא קשה יותר , כי כשאתה משחרר לעולם סרט חדש הוא תמיד ייתפס ויישפט בהקשר של הסרט או הסרטים הקודמים שלך . ואם הצלחת בקודם , יהיה לך תמיד החשש שתיכשל בבא אחריו . אבל אם הגעת לשפל המדרגה , כפי שחוויתי אחרי ח ו ל י ת , לא יהיה לך שום פחד . מכיוון שהרגשתי שאין מקום נמוך יותר מהמקום אליו הגעתי – הייתה לי מעין תחושת אופוריה וחופש מוחלט של אין לי מה להפסיד . צריך ללמוד ליצור איזון בין ההצלחות והכישלונות . הצלחה יכולה לחסל אותך בדיוק כמו כישלון . הדרך היחידה לייצר איזון בין שני אלה היא לפעול בתוך השדה המאוחד . הוא החבר שלך . אתה לא יכול לזייף את זה – או שאתה נמצא בתוכו או שלא . ומרגע שהפחת חיים בשדה הזה אתה כבר לא יכול להפסיד , לא משנה מה קורה .
אל הספר