בעצם לא ממש משנה מאיזו נקודה אתה מתחיל לעשות חזרות . אתה אוסף את השחקנים שלך ובוחר סצנה שמבחינתך מגדירה את הדמויות . ואז החזרה מתחילה להתגלגל בטבעיות . זה יכול להתרחש בכל הכיוונים . ואז אנחנו מדברים . לעיתים הדיבורים נשמעים לא ממש הגיוניים , ממוקדים או משמעותיים . אבל הם משמעותיים בשבילי ובשביל מי שאני מדבר איתו . אפשר ממש להרגיש כמה זה משמעותי . כך שבחזרה הבאה הדברים הופכים מעט יותר קרובים , ועוד יותר קרובים בחזרה שאחריה . יש הרבה דיבורים , במיוחד בהתחלה . אתה יכול להגיד הרבה דברים , חלקם מטופשים או משונים , אבל זו הדרך לפתח קודים עם שחקן או שחקנית מסוימים . כשאני אומר למשל " יותר רוח " אני מתכוון ל " יותר מסתוריות " . זה דבר משונה . אבל לאט לאט , מגיע הרגע שבו אתה רק מניף את ידך , או אומר מילה , והשחקן יגיד " אה , אוקיי , אוקיי . " השחקנים קולטים את זה די בהתחלה ומשם מתגלגלים . כל הכישרון שלהם נכנס לתלם הזה שהתוויתי . כך קורה עם כל מי שאתה עובד איתו . כשאומרים " חזרות " , בדרך כלל מתכוונים לעבודה עם שחקנים . אבל למעשה חזרות מתקיימות עם כל אנשי הצוות של הסרט , בכל מחלקה ומחלקה . הרעיו...
אל הספר