אני אוהב את האמירה : " העולם הוא מה שאתה " . ואני חושב שסרטים הם מה שאתה . זו הסיבה שלמרות שהפריימים בסרט לא משתנים – כלומר תמיד יהיה אותו קטע מסוים בסיקוונס מסוים עם אותו סאונד מסוים – ובכל זאת כל הקרנה היא אחרת . ההבדלים לעיתים כמעט בלתי מורגשים , אבל הם קיימים . זה תלוי בצופים . יש מעין מעגל סמוי שנוצר בין הצופים לבין הסרט ובחזרה . כל צופה מסתכל , חושב , מרגיש ומייצר בתודעתו את החוויה הפרטית שלו . וזה כנראה שונה מהרעיון בו התאהבתי מלכתחילה . כך שאתה לא יודע איך זה יקלע לקהל , אבל אם תתעסק בשאלות כמו : האם זה עלול לפגוע במישהו ? או לעשות דבר זה או אחר ? אז רצוי שתפסיק לעשות סרטים . כל מה שאתה אמור לעשות זה לממש את הרעיונות האלה שאתה מתאהב בהם מבלי לדעת מראש מה עומד לקרות .
אל הספר