הגדרות יסוד וכמה הערות מתודולוגיות שאלת זהותה היהודית של מדינת ישראל מעסיקה אנשי רוח יהודים למן ראשית הציונות ועד ימינו . סופרים , משוררים , אנשי אקדמיה , פוליטיקאים ומשפטנים כותבים על כך . כמובן מכותרתו של שער זה , נושא הדיון כאן הוא יחסם של אנשי רוח חילונים אל יהדותה של מדינת ישראל . בעייתם היסודית של אנשי הרוח בהקשר זה הייתה ועודנה מקומה של היהדות במדינה שרוב אזרחיה אינם רואים בעצמם מאמינים ואינם סרים למרותה של תורה . בהבדל משני השערים הקודמים , בשער זה אנו עוסקים ב " אנשי רוח " ולא בציבור החילוני בכללו . הטעם לכך הוא שהחילונים היהודים לגוניהם הם רובה של החברה הישראלית . מעצם היותם רוב בחברה פתוחה ודמוקרטית , ברור שהחילונים בישראל אינם מסוכסכים עם רכיב הזהות הקולקטיבי העיקרי שלהם — היהדות , שהרי הם – הם שעיצבו את היהדות הישראלית , אם במודע ובמכוון ואם מתוך שגרת חייהם . ואכן , התבוננות בהיסטוריה הציונית ובחברה הישראלית מלמדת שהרוב הישראלי אינו עוסק באמת בשאלות של זהותו ותרבותו כדבר שבשגרה , ומי שנותנים עליה את הדעת הם בעיקר אינטלקטואלים — כלומר אנשים שעיסוקם ( העיקרי או האגבי ) הוא י...
אל הספר