הקמת מדינת ישראל בשנת תש " ח הציבה את היהדות החרדית לפני מצב חדש שהיה עליה להיערך לקראתו במהירות . ליהודים רבים — חילונים , דתיים – ציונים ובתחילה אף חרדים לא מעטים — הייתה המדינה משום נחמה פורתא על זוועות השואה , אבל לרבים ביהדות החרדית מדובר היה בתוספת שבר על שבר . על הצורך להסביר את " חורבן אירופה " ואת מהלכיהם של גדולי התורה והחסידות ערב המלחמה ובמהלכה נוסף עתה הצורך להסביר מדוע " דרך רשעים צלחה " וכיצד יש לראות את הברייה החדשה שהקימו הציונים . ברם מעל ומעבר לכל צורכי החינוך וההסברה עמדו גם שאלות מעשיות בוערות : האם להצטרף אל מוסדות המדינה החדשה ? האם לבחור ולהיבחר למוסדותיה ? האם לעודד עלייה אליה ? האם להתגייס להגנתה ? האם ליטול הקצבות מקופתה ? האם לכבד את סמליה ? האם לציית לחוקיה ? האם להתגורר בקרב הרוב החילוני השולט בה ? האם להיאבק על צביונה היהודי ? אלה היו שאלות כבדות משקל הנוגעות הן ל " השקפה " ( אידאולוגיה ) והן להלכה . בניגוד לציונות הדתית , שהשיבה על כל השאלות הללו בחיוב , היהדות החרדית הייתה מפולגת ולעתים מהוססת . דעותיהם של אישים וקבוצות בתוכה נחלקו בנושאים אלה , ובמרוצת...
אל הספר