הדיון כאן , בהיותו תמציתי ביותר , לוקה בהכללות גורפות . יש רגליים לטענה שהחלוקה לשלושת המחנות שסרטטנו כאן היא מלאכותית , שכן הגבולות המפרידים ביניהם הולכים ומיטשטשים . גם האפיון האידאולוגי העיקרי שהצענו לכל אחד מהמחנות לוקה בהשטחה המתעלמת ממגוון הזרמים שבתוכו . השגות אלו מוצדקות לחלוטין : המרקם החברתי והאידאולוגי בישראל מורכב מכדי שניתן יהיה לתארו במלואו בכמה מילים מגדירות . ואמנם הדיונים המפורטים בשערים הבאים של ספר זה יעידו על כך . נציע בהם , בדרך של חלוקה אנליטית , מנעד רחב של השקפות ביחס למדינה וליהדותה , שבהן אוחזות הקבוצות בכל מחנה ומחנה . ואף על פי כן , ההצגה הכוללת שנעשתה בשער זה חשובה , שכן היא ממחישה את קיומה של מחלוקת גורפת , " מקיר אל קיר " , באשר לשאלות היסוד של הקיום הלאומי היהודי בישראל . הזהות הישראלית היא עניין בלתי פתור . מהו שם המשפחה הכולל של כל חלקי העם היהודי היושב בציון ? תחת איזה דגל רעיוני כולנו יכולים להסתופף יחדיו בחברותא , אפילו אם איננה נינוחה ? קשה להשיב על שאלות אלו . ספק אם נחוץ . אולי דווקא הריבוי הזהותי , המכונה היום " רב – תרבותיות " , הוא ביטוי אותנט...
אל הספר