כשאני אוספת את איליי נכדי בן השנתיים מהגן , הוא שואל בקול מתוק : " סבתא , מ ' תעושה ? " אני מכניסה את איליי לאוטו : " מ ' תעושה עכשיו ? " לוקחת את איליי הביתה : " ומ ' תעושה עכשיו ? " סליחה , אתה מתכוון להיות עיתונאי ? אני שואלת . הוא כמובן לא מבין את הבדיחה . השאלה " מה אתה עושה ? " היא שאלה ששרים נשאלים מדי יום ביומו . תשובות כמו " חושב " , " לומד " או " מתכונן " מתקבלות בבוז . בינואר 2007 התפרסמה ב " ידיעות אחרונות " כתבה ביקורתית מאוד על התנהלותי כשרת החינוך תחת הכותרת " מחכים ליולי " . עברו שמונה חודשים מאז התיישבה שרת החינוך על כיסאה , ציינה הכתבת הנמרצת , ועדיין אין שינוי . שינוי דורש תקצוב , הכנה , משא ומתן , הסכם , הטמעה , השבתי . תשובתי התקבלה בזלזול מופגן . " תמיר אומרת ששינויים בחינוך הם אטיים , רוב האנשים ספקנים " , סיכמה הכתבת בסמכותיות . בפרק על " אחריותיות ממארת " תיארתי כיצד הצורך לתת דין וחשבון מדי יום ביומו גורר מערכות שלטוניות להיטלטל בין הצהרות שווא והחלטות חפוזות . כאשר סיימתי את תפקידי כשרה לקליטת עלייה , חזרתי לחיים האקדמיים והוזמנתי להרווארד לתת הרצאה בתחום מחק...
אל הספר