מדיניות הממשלה בתחום הצבאי ובתחום הכלכלי נשארה מחוץ לתחום של בית המשפט העליון הקלאסי , מתוך בחירה והכרה . היתה זו זווית נוספת של אותה אידיאולוגיה שהעניקה הגנה יעילה לפרט בפני פגיעה בזכויותיו , בפני אפליה בלתי מוצדקת ובפני התנהגות שלא בתום לב , ומצד שני הפגינה ריסון עצמי מצד השופטים , באמצעות כללים שהבטיחו כי לא יפלשו ל " טריטוריות " של רשויות אחרות ולא יתערבו בעניינים לא להם . בשנים שלאחר קום המדינה נהגה בישראל כלכלה מכוונת , שהיתה נתונה לשליטה הדוקה של הממשלה . דב יוסף מונה - כפי שכבר תואר - לשר האספקה והקיצוב , ויישם את מדיניות הצנע , שהושתתה על קיצוב . כלומר , הקצבה של מצרכי מזון בסיסיים באמצעות תלושים . משטר הצנע בוטל לאחר שהציונים הכלליים , שהתנגדו לו , זכו בבחירות לכנסת השנייה , ביולי 20 - ב , 1951 מנדטים , אבל גם לאחר מכן נמשכה שליטת הממשלה בכלכלה . זה התבצע בעזרת שורה ארוכה של אמצעים , וביניהם פיקוח על מחירים , פיקוח על מטבע זר , רישוי בתחומים שונים , כולל יצוא ויבוא , ועידוד ענפי תעשייה מסוימים - לעתים על ידי הענקת מונופול או " כמעט מונופול " , ולפעמים על ידי מכסי מגן , מענקים...
אל הספר