שמירת השבת וחגי ישראל שימשה כר פורה נוסף להתנגשויות בין דת למדינה . מבחינת הציבור היהודי החילוני אין קושי בהכרה בשבת כיום המנוחה השבועי , וכפי שכבר ראינו , בתקופת המנדט נאבק הציבור היהודי כולו למען סגירת עסקים בשבת בתל - אביב . ובכל זאת , במהלך השנים נפערה גם פה מחלוקת . מבחינת החילונים מהווים השבתות והחגים ימים הולמים לטיולים , לבילוי ואף לקניות . העלייה ברמת החיים וההתפתחויות החברתיות הגבירו את הביקוש לתחבורה ציבורית , לתיאטראות , לאולמות קולנוע , לאתרי טיולים ולמרכזי קניות שפועלים בשבתות ובחגים , בעוד שהמפלגות הדתיות לא נסוגו מתביעתן להשליט את השבת וחגי ישראל על מה שמכונה " הפרהסיה " , כלומר רשות הרבים . התוצאה היא עימותים חוזרים ונשנים , קטטות סביב סגירת כבישים באזורים שבהם מתגוררים דתיים רבים ( כגון המאבק הממושך והאלים בכביש בר - אילן בירושלים ) - 624 והמאבק שהתפתח בשעתו סביב שידורי הטלוויזיה בשבת . הסכסוכים התגלגלו לא אחת לפתחו של בית המשפט , ובלשון כללית ניתן לומר שעמדתו של בית המשפט העליון היתה קרובה במהותה לעמדת הציבור החילוני , ופסיקתו הליברלית תרמה תרומה נכבדה לצמצום הכפייה ...
אל הספר