תקנות ההגנה לשעת חירום נחקקו על ידי השלטון הבריטי בשנת , 1936 ימי המרד הערבי הגדול . הן הוחלפו בתקנות מ , 1945 - הפעם עקב המאבק שניהלו המחתרות העבריות . הציבור היהודי הגיב בזעם , והתבטאויות חריפות על כך שהן שוללות זכויות אדם יסודיות נשמעו מפי נשיא הסתדרות עורכי הדין מנחם דונקלבלום ( לימים שופט בית המשפט העליון בישראל ) ומפיו של יעקב שמשון שפירא ( לימים היועץ המשפטי לממשלה ושר המשפטים ) , והדברים צוטטו בחלק על תקופת המנדט . והנה זה פלא , מיד לאחר קום המדינה בוטלו חוקי " הספר הלבן " - אותן הוראות שהגבילו עליית יהודים ורכישת קרקעות על ידי יהודים - אבל את תקנות ההגנה הדרקוניות השאיר המחוקק הישראלי על כנן . השלטון לא נרתע מלהשתמש בהן , וגם בית המשפט העליון הכיר בתוקפן . עדיין נשמעו במשך השנים קולות נגד , אך עוצמתם והיקפם לא הגיעו לאלה שהורמו בתקופת המנדט . כך חזרה על עצמה , למעשה , וריאציה של התופעה השכיחה שבה אופוזיציה תוקפת את סמכויותיו המופרזות של השלטון , אך ברגע שזכתה בשלטון - אינה נרתעת מלהשתמש בהן . ובכל זאת , ייאמר לזכות השלטון הישראלי שלא הופעל בו עונש המוות מכוח תקנות ההגנה . אפשר...
אל הספר