ניסיונות להישען על הכרזת העצמאות לשם פסילת הוראות חוק נעשו בשנותיה הראשונות של המדינה , אם ההוראות נראו דורסניות או שלא עלו בקנה אחד עם מגילת העצמאות . דוגמאות בולטות לכך מצויות בתקנות שעת חירום המנדטוריות , שנותרו בתוקפן לאחר קום המדינה - וכל הניסיונות הללו כשלו . בית המשפט הצנוע של אותם ימים לא שאף לעמוד מעל הכנסת ולא ביקש לעצמו כוח לבטל את חוקיה . לאור זאת נקבע שההכרזה נועדה להבהרת העובדה שהמדינה הוקמה , לצורך הכרתה במשפט הבינלאומי . היא מבטאת את ה "אני מאמין " של העם ואת חזונו , אך אינה מהווה חוקה שניתן לפסול לאורה תוקפם של חוקים . עם זאת , ראוי להצביע על כך שבחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו מצויה הפניה להכרזת העצמאות . אמנם לא נקבע שהיא הופכת לחוק מחייב , אך נאמר בסעיף 1 של החוק כי " זכויות היסוד של האדם בישראל ... יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל " , ומכאן שניתן להיעזר בעקרונות שבהכרזה לצורכי פרשנות - אפשרות שהיתה קיימת למעשה עוד לפני שהתקבל חוק היסוד . חוקה היא קובץ עקרונות יסוד בעלי תוקף מחייב , המצויים בדרגה גבוהה יותר מכל יתר החוקים והכללים המחייבים במדינה . כך מ...
אל הספר