שאלת החלתו של המשפט העברי שבה ועלתה כאשר החלה להתבצע חקיקה ישראלית עצמאית . לרבים היה ברור שהמשפט העברי , פרי מסורת בת אלפי שנים , ישמש בסיס למשפט במדינת היהודים , 273 ובתקופת המנדט אפילו התגבשה " חברת המשפט העברי " , שפעלה ליישום המשפט העברי במדינת ישראל לכשתקום . כפי שכבר סופר , נעשה גם ניסיון , שאף הוא לא עלה יפה , להקים מערכת משפטית בשם " משפט השלום העברי " , שהיתה אמנם מערכת חילונית אך התבססה על מסורת המשפט העברי . די מהר הסתבר שהנהגת המשפט העברי , לפחות במובנו האורתודוקסי , היא משימה בלתי אפשרית , ואינה עולה בקנה אחד עם השיטה הדמוקרטית . הנחת היסוד של הדמוקרטיה היא שהריבונות נתונה לאזרחי המדינה , והם מפקידים את סמכות החקיקה בידי פרלמנט שנבחר למטרה זו . זהו , לפי ההשקפה הדמוקרטית , מקור החוק . ההשקפה הדתית גורסת מנגד כי מקור החוק הוא אלוהי , וכופרת בכוחם של אנשים או הליכים דמוקרטיים לשנותו ( למרות זאת נאלץ הדין הדתי להכיר שוב ושוב בכך ש " דינא דמלכותא דינא " ) . הגישה הדתית מחייבת גם שפרשנות הדין ופיתוחו יהיו מופקדים בידי אנשים דתיים , שרכשו את הסמכות בהליכים דתיים , ולא על ידי שו...
אל הספר