[8] גופים יומיומיים

מסביבם , גם לא ניסחו טכניקות הכשרה פרטיות . הם ביצעו את היצירות של חבריהם . הדחייה של האליטיזם ושל ההיררכיה והניסיון לעשות את התהליכים , את המרכיבים ואת הטבע של המחול דמוקרטיים נעשו נקודות המוקד – שאחת ממטרותיהן הייתה לשחרר את הרקדנים מעריצותם של השליטים , של האידיאלים ושל ה " טכניקה ” כפי שנלמדה אז . בני ברית מעולם האמנות בניסיון להגשים את יעד החירות חיפשו הרקדנים בהכרח בני ברית ודוגמאות בשאר הדיסציפלינות . רשת , לא רק של רעיונות משותפים , אלא גם של יחסים אישיים ומקצועיים כאחד , קישרה את אותה פינה הרפתקנית של עולם המחול עם מוזיקאים ואמנים רדיקלים כמוה . היו מקבילות ברורות בין חוסר רצונם של הכוריאוגרפים לחקות את גרהם ואת לימון להתנגדותם של הציירים לאקספרסיוניזם האבסטרקטי הרווח . התנגדות זו ניכרה כבר ב – – 1958 השנה של Clytemnestra ושל . Missa Brevis בתחילת אותה שנה חשף ג׳ספר ג׳ונס את ציורי הדגל והמטרה שלו בתערוכת היחיד החשובה הראשונה שלו , בגלריה ליאו קסטלי . כמה חודשים אחר כך הציג קסטלי בפני באי הגלריה המזועזעים את האסמבלאז׳ים של רוברט ראושנברג , כדוגמת – Bed כרית שהותקנה על קיר מעל ש...  אל הספר
הוצאת אסיה