סוגי האותנטיות המוזיקלית הזיקות שבין אותנטיות לפרשנות יצירתית , כפי שצוין לעיל , עומדות במוקד של מחלוקת סוערת בשדה המוזיקולוגיה מאז שנות השמונים . כמו ששלי ברג ( , Berg , 1993 עמ ’ 109 ) מציינת , לפולמוסים הללו בנוגע לפרקטיקות הביצוע של מוזיקה היסטורית או מוקדמת יש בימינו " הדים מיוחדים במחול ” , כאשר מי שמעורבים בתיאוריה ו / או בפרקטיקה של המחול נאלצים לעסוק באופן גובר בשאלות בנוגע לאותנטיות של ביצועו . ברצוני לטעון גם ששאלות אלו זכו לבחינה מדוקדקת יותר במוזיקולוגיה מאשר בחקר המחול , אולי מפני שלמוזיקולוגיה יש מסורת ארוכה יותר באקדמיה . בשנות השבעים והשמונים , זכתה המוזיקה המוקדמת לפופולריות רבה בקרב מבצעים ובקרב ציבור המאזינים בעקבות החייאתה של מוזיקה אבודה או נשכחת ונגינתה בכלים " מקוריים ” , ובעקבות הביצוע של מוזיקה מוכרת בדרך השונה בצורה קיצונית מסגנון הנגינה ה ” רומנטי ” שהיה מקובל במאה התשע – עשרה . ניקולס קניון ( , 1988 , Kenyon עמ ’ 6 ) מציין שהשפעת תנועת הביצוע ההיסטורי הייתה גדולה כל כך , שהמילים " בוצע בכלים מקוריים ” נחשבו סימן ודאי להופעה " אותנטית ” . בתחילה , כוונו הביק...
אל הספר