הקדמה הפרק עוסק בצורות מחול מערביות , במיוחד במחול הבמה , בניגוד לתרבויות מחול של " אחרים ” . על מנת להכין את הבמה לבאות , אפתח באנקדוטה חלופית ל ” סיפור הגוף ” הראשון שהצגתי בפרק . 1 בתחילת שנות השמונים לימדתי קורסים על הסוציולוגיה של הגוף ושל המחול לתלמידי מחול לתואר ראשון ולתארים מתקדמים במוסד למחול עכשווי . כמו שצוין בפרק , 1 אף אחד מהמונחים האלה לא שימש בשיח הסוציולוגי או בשיח המחול המקובלים של התקופה . יש לזכור שהדיון בגוף במיוחד גרם לחלק מתלמידי הסוציולוגיה לנהוג בדרכים שלא היו מקובלות במסגרת של הרצאה בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים . התגובות של תלמידי המחול , כמעט עשור שלם לפני כן , היו שונות למדי . הם לרוב הוקסמו , כבר מהתחלה , מהדיון בגוף , אף על פי שחשבו שכמה מהתפיסות ה ” סוציולוגיות ” תיאורטיות מדי , וניסו ללא הרף לבססן בפרקטיקה " גופנית ” . כתלמידי מחול הם עסקו כמובן תדירות בגופם בדרך רפלקסיבית מאוד בכיתות אימון יומיות ובהופעות . אולי הקשב הגופני שלהם הוא שאפשר את העניין ואת הנוחות שלהם בשיחה על פרקטיקות גופניות יומיומיות , לצד המחול . כתלמידי מחול הם נחשפו ודאי להתפ...
אל הספר