" יש לי אתגר בשבילך " , אמרה לי מנהלת הפרויקט . ישבנו במשרדה הצנוע , עמוס תיקים וניירות , שתינו ועוד שתי נשות צוות בכירות , אחת מבוגרת וחייכנית , השנייה צעירה וקופצנית . חיבבתי מאד את שלושתן . " למה זה לא נשמע לי טוב ? " שאלתי בחשד . עבדנו כבר שלוש שנים ביחד , כשאני מעריכה פרויקט קהילתי גדול שניהלה ביד רמה . פרויקט שהיה בנוי משמונה תוכניות שפנו לקהלי יעד שונים בעיירה . 147 " אולי כי אני הולכת להוציא אותך ממרחב הנוחות שלך ? " השיבה היא לי בחיוך . " זה כבר באמת לא נשמע טוב " , נאנחתי . " כן . מה האתגר ? " " אני רוצה לדעת על ההשפעה שלנו על העיר " , אמרה המנהלת ברצינות מרובה . " כלומר ? " שאלתי , מנסה לעקוב אחר מחשבותיה הרצות . " תראי , במשך שלוש שנים נעזרנו בך מאד . למדנו כל מה שאפשר לדעת על התוכניות שרצות , על דרכי ההפעלה , על ההשפעות על קהלי היעד השונים . שינינו , עדכנו את התוכניות ועידנו אותן , שינינו דרכי פנייה לקהלים ולבעלי עניין . ההערכה תרמה לנו רבות " . " תודה " , אמרתי . " אני מאד שמחה לשמוע " . " בישיבת הצוות האחרונה שלנו " , אמרה הצעירה מהשלוש , " הצגת לנו את תוכנית העבודה לשנה...
אל הספר