מרבית הסובלים מחרדה נושאים בלבם סיפור דרמטי על גורמי החרדה ועל אופן היווצרותה . ככל שאמונתו של האדם בסיפור חזקה יותר , כך הוא מתקשה להשתנות . כדי לא לקבע את הסיפור על היווצרות החרדה בתודעת היחיד ובתודעת הקבוצה , אני דוחה מעט את הצגתו ופונה לעיסוק באחד ממוקדי הסבל המרכזיים הקשורים בחרדה : הסימפטומים הגופניים , כגון סחרחורת , הזעה , דופק לב מוגבר ותחושת מחנק . לעתים הסימפטומים מעוררים את גל החרדה ולעתים הם מתעוררים בעקבותיו ומחזקים את מעגל החרדה . הסימפטומים הגופניים של החרדה הם פועל יוצא של פעילות מוגברת של מערכת העצבים הסימפתטית . זאת המערכת המכינה את הגוף למצבי חירום , או ליתר דיוק , למצבים שהאדם תופס כמאיימים ) תגובת תקוף ברח קפא ( . הסימפטומים הם חלק מתגובה שסייעה לאדם בראשית דרכו האבולוציונית להתמודד עם האיומים שמסביבו . לדוגמה , נשימה מהירה מגבירה את אספקת החמצן לשרירים והדבר מאפשר בריחה או תקיפה יעילה יותר . לסימפטום הגופני של החרדה יש משך זמן מוגבל , עד חמישים דקות . לאחר פרק זמן זה , הגוף חוזר לתפקודו הרגיל . בעולם המודרני השתנו האיומים והם נפרשים על פני פרק זמן ממושך ודורשים ת...
אל הספר