כמעט מחצית האנשים מתחת לגיל שלושים וחמש אומרים שלהודעות טקסט משמעות דומה לזו של תקשורת קולית . אנשים שראיינתי אומרים שמסרונים הם כלי נוח יותר שנותן להם זמן לשקול את תגובתם ; הם מעריכים את הסיפוק המיידי שבשיתוף חוויות , מחשבות או רגשות ; והם תמיד מרגישים מחוברים לאחרים . מעטים מציינים מה הם אולי מחמיצים בעוד מבטם נעוץ במסך , אם כי הם בהחלט חשים התעלמות כשהאנשים סביבם עסוקים בטלפונים שלהם . רוברט , לדוגמה , מבקר בשוק האיכרים המפורסם של סן פרנסיסקו בתכיפות נמוכה מבעבר . " הוא הומה . אבל עכשיו כשכולם מסתכלים בטלפונים שלהם , בקושי אפשר לעבור . כאילו כולם חושבים שהם האנשים היחידים שם . אין נימוסים , אין תחושה של קהילה . " אפילו אם אין בכוונתכם לשוחח עם האנשים סביבכם , ההתנגשות המתמדת בכם כי אף אחד לא רואה אתכם מעוררת תחושה של בידוד , ואפילו ניכור . בעיני רבים הנייד הפך למוצץ . במקום לצלוח נסיבות חברתיות מסובכות בזמן אמת , אנחנו מכניסים לפה את הנייד ומתנחמים בו . שליחת הודעות בנסיבות חברתיות היא המקבילה המודרנית של הסבת המבט — לא רק כי הראש שלנו מופנה לכיוון אחר , אלא גם משום שזו צורה של התבו...
אל הספר