[ 2001 ] כשאשליית הכוח מככבת ואנחנו לא מוחים לפחות נמחא כפיים לזוכים שמות העבודות של נהרין הן לעתים קרובות דבר והיפוכו – מילים שאין להן פירוש מיידי , שהוראתן אינה ברורה . הן מציבות מין תעלומה בפני הקהל – שבדרך כלל אינו שש לפתור חידות – ומעוררות תגובות שונות , למן סקרנות ותקווה לקבל תשובה בהמשך עד עוינות : כביכול שיחק היוצר ברגשות של צופיו ושיטה בהם . אך לעתים קרובות השמות , שהם אמנם מין משחק או חידה , אינם באים אלא לכסות על דבר מה חשוף מאוד – כמו שם קוד , שמתפענח במה שמתרחש בין הצופה ליצירה , כאשר השם כבר אינו זקוק להצדקה , כבר אינו " כותרת ” אלא צופן , או במקרה הטוב , כמו למשל באנאפאזה ( שלב בהתחלקות התא ) , רמז וקריאת כיוון . וירוס הוא שם שיש בו יוהרה גדולה לצד מחיקת העצמי – הוא קיים בעולם משל עצמו , אורגניזם " פשוט מאוד ” , לדברי המילון , המכפיל את עצמו רק בתאים חיים ומסוגל לחולל מחלות . מקורו לא ברור . כך ( להוציא את עניין המחלה ) היה נהרין רוצה להישאר בעולם , לא הוא , המקור , אלא משהו , מין קיום , איזו תכונה שהיא המחול עצמו . התעלומה היא תנאי לערנות , והערנות היא גם מה שפטר הנדקה ...
אל הספר