4 יהדות ואסטרולוגיה: תאולוגיה ודרשנות

העובדה שבעת העתיקה זכה הרופא – האסטרולוג להערצה , עד שהפך להיות דוגמה חיה של אברהם אבינו , מסבירה , ולו במקצת , כיצד זה במשך כמה מאות שנים הפכו היהודים למאמינים בדת ‘ אסטרולוגית ' . אם אין בדרשות אלו כדי לכלול את כל היהודים בדת זו — כי אז חלקם , ואם לא חלקם — מיעוטם , ולמעשה אין שאלה זו אלא בת – דמותה של השאלה באיזו מידה הייתה היהדות בעת העתיקה ‘ רבנית ' . מנקודת ראות תאולוגית יש לשאול אם אין סתירה בין יהדות המאמינה בבורא עולם , ברצון חופשי ובהשגחה , ולפיכך מאמינה בקשר בין העונש לחטא , ובין התפישה לפיה העונש הוא גורל המושפע ממהלכם של גרמי השמים . שאלה זו היא חלק מהשאלה הכללית על אופייה של היהדות בעת העתיקה , אך הדיון כאן מתמקד בחיי היום – יום ובתפישה הרווחת בעת ההיא של גרמי שמים המשפיעים על האדם . האם היהודים במאה הרביעית או החמישית לספירה , היו יכולים לראות באסטרולוגיה חלק מהשקפת עולמם , או שהייתה כאן סתירה , ומי שהאמין בגלגל המזלות לא האמין בתורה על פי השקפות חז " ל ? אין בידינו כל ידיעה ספרותית מן העת העתיקה באשר לשאלה זו , והמאמינים באסטרולוגיה לא השאירו לנו מסה על ההתאמה בינה לבין...  אל הספר
מוסד ביאליק