לעולמו של המספר הילד בסיפוריו של אשר ברש יש מקום חשוב ביצירתו . המספר הוא בדרך כלל דמות בעלת פונקציה פעילה ביצירה , ככל דמות אחרת ; היא נוכחת בציר העלילה וזוכה להתייחסות של יתר הדמויות . לעתים הוא הדמות הראשית בה , למשל בסיפור ' רקמה ' , או בכמה סיפורים שאוגדו יחד ונקראו ' אלה אזכרה ' : ' לפני היות הילדות ' , ' מגפו של דודי ' , ' רגלים מקוצצות ' , ' השעורה ' , ' נוי סוכה ' , ' כּשׁוּ ת ' , ' שרפת ביתנו ' , ' פּ שימסקי ' , ' הנסיעה עם הרסים ' , ' החלף והספר ' , ' מתקן עולם ' , ' אנחות אבי ' ו ' ידי אמי ' . לעתים דמות זו משנית – למשל דמות הילד שלום ב ' תמונות מבית מבשל השיכר ' או דמות הילד נחומל ב ' אהבה זרה ' – המאירה בדרכים שונות את דמותו של הגיבור ומתבוננת על עולמן של דמויות אחרות המתמודדות עם דילמה מורכבת או סיטואציה טעונה שנקלעו אליה . בסיפורים רבים המספר הוא צעיר בשנות העשרים לחייו , ובסיפורים אחרים , שבשניים מהם אבקש לדון בפרק זה , המספר מבוגר יותר , והוא מתאר את הסיפור מנקודת מבט כפולה : המחבר הוא מבוגר אקס טריטוריאלי המשרטט דמות של מספר בן דמותו בגוף הסיפור , דמות של ילד צעירה ל...
אל הספר