עיון בסיפור ' השסע בשפת הארנבת מנין ? ' בסיפור זה עיבד ברש טקסט זר . אוריאל אופק מכנה סופרים , כגון ברש ואחרים , שמלבד כתיבתם המקורית עסקו גם בעיבוד טקסטים ספרותיים משפה זרה , בשם ' סופר מעבד ' . הסיפור יצא לאור בעיתון זה פעמיים : בפעם הראשונה הוא הודפס בגיליון השביעי ונקרא : ' מדוע לארנבת יש שפה שסועה ? ' , בלא ציון שמו של המחבר ; כותרת המשנה מציינת כי זו " אגדה יפנית " . בגרסה זו , המתחקה אחר הסיבה למראה עיוות שפתה של הארנבת , המספר בוחר בחומרי עלילה מעודנים , המיועדים לקוראים הרכים . אין בה אלמנטים שליליים כגון אלימות , יצר הרע או רוע לשמו , והתכונה החתרנית העיקרית המופיעה בה קשורה לתושיית הארנבת ולערמומיותה . הפעם השנייה שבו יצא הסיפור לאור היה בגיליון מספר 43 של העיתון , ובו תרגם אותו ברש משפה זרה ( שאינה מצוינת ) והוא נקרא : ' השסע בשפת הארנבת מנין ? ' , וכותרת המשנה שלו : ' מעשיה טיבטית – סיפר אשר ברש ' . סיפור המעשה גיבוריה של מעשייה זו הם בעלי חיים . בראשם – הארנבת , גיבורת הסיפור , המתגלה כערמומית , פתיינית ובעלת יצר להזיק ולעולל רע לאחר . תחילת המפגש עם הארנבת היא בסיטואציה ...
אל הספר