הומור המבוסס על מקורות יהודיים ר ' ראובלי , רוכל הפרוות , נוהג להגיע לבית מבשל השיכר במסעותיו , ואנשי בית המבשל רואים בו מספר סיפורים מחונן , ובלשונה של חנה אברדאם : הוא מכיר את " אומנות הסיפור " ומיטיב לספר סיפורים . כשר ' ראובלי מספר את ' מעשה המכשפה ' , הוא מעיד על חוש ההומור שלו : " לא כלום , בריל , שד בצורת עגל . אינך רואה ? אינך שומע ? עניתיו בהלצה " . ר ' ראובלי נוהג לתבל בדיבורו כינויים ושמות תואר פיגורטיביים בדרך הומוריסטית כדי לתאר תכונה חיצונית או פנימית של הדמויות בסביבתו : מילא , איני להוט ביותר אחרי ר ' נפתלי צבי . צלי רוטב טוב הימנו . חי נפשי ! ומה שלום זוג ה ' מלפפונות ' ? ( הכונה לתאומות בריאות הבשר ) ומה שלום ה ' אתרוג ' ל ' ? ( הכונה לשלום ההדור והשמור ) ומה שלום ה ' למד ווית ' ? ( הכונה לברכה ' לי השתקנית והמוצנעת בדירתה ) הוי חבריא , חבריא ! אלמלי היה בביתי רק מפל שולחנכם היו הקונדסים שלי מרקדים על גבי הכתלים ... אי , קבצן , קבצן ! ר ' ראובלי מתייחס לכל אחד מבני משפחתה של חנה . הוא מביע את דעתו על בעלה של חנה , ר' נפתלי צבי , ומשווה אותו באופן לא מקובל לדבר מאכל ( ...
אל הספר