המחקר בימינו על מעמדה של האישה בתקופת היישוב היהודי מתייחס למגזרים שונים בחברה היהודית באותם ימים , מתוך ניסיון לבחון את מעמדן של הנשים בה , את בעיותיהן ואת התנסויותיהן , ומתוך שאיפה לבחון מבחינה מגדרית את העבר ולעמוד על טיב הקול הנשי בחברה זו . בכתבים אוטופיים של התנועה הציונית מסוף המאה התשע עשרה ועד תחילת המאה העשרים , שניסו לשרטט את דמותה של המדינה היהודית בעתיד , נראה שהייתה התעלמות מדמות האישה : " בדומה למצבן של נשים בתנועות רדיקליות מהפכניות אחרות , גם בתנועה הציונית ובחוגי השמאל הארצישראלי דחו את העיסוק בשאלת הנשים ' לאחר המהפכה ' , וסירבו לראות בה שאלה נפרדת משאלות השחרור הלאומי " . שאלת מעמדן של הנשים ביישוב היהודי לא זכתה אפוא להתייחסות ספציפית בדיון הציבורי מצד מנהיגי התנועה הציונית ומנהיגי היישוב , אף שבתודעתן של הנשים שגדלו וחונכו בארץ ישראל , וכן בתודעתן של הנשים שגדלו בגולה , רווח מיתוס השוויון בין נשים לגברים . חנה ספרן טוענת ש " לנשים שהגרו לארץ מארצות אחרות היה המיתוס של שוויון נשים בחברה הישראלית חלק מהתפיסה הציונית שלהן ולעיתים אפילו המניע להגירה לישראל " . גם ה ' ...
אל הספר