לעומת תיאור הדמויות הגויות הנשיות ביצירותיו של ברש , המתוארות לרוב כנועזות , לעתים חסרות רסן לשוני , שאינן חוששות להביע עמדה מתריסה , להיקלע לעימות עם דמות אחרת , להתמודד עם העימות ולהחליט על צעדים מעשיים לפתרונו – דמויות הנשים היהודיות מוצגות לרוב כשמרניות : התנהגותן בדרך כלל אינה מוחצנת , הן אינן נוהגות לבטא את אשר על לבן , ושגרת יומן הולמת את הביטוי : ' כל כבודה בת מלך פנימה ' . המשכילות שבנשים היהודיות מפגינות לעתים נועז וּ ת , כגון שבירת המוסכמות הקיימות בחברה היהודית המקומית , אלא שלנועזות זו תתלווה לא פעם הנמקה שתרמוז על סיבת ההעזה ותבאר אותה . אחת מן הדוגמאות לכך היא משבר נפשי או שיגעון של דמות כלשהי , למשל דמותה של נינה ריינהארד , אישה צעירה ומשכילה , דוברת פולנית רהוטה . המספר מתאר את המראה החיצוני שלה ומדגיש את המראה הצעיר שלה ב " עשר שנים מגילה " ואת " תסרוקת שחורה א לא גרכטן " שלה . את מנהגה לפלוט לעתים משפט תמוה , המספר מסביר בכך שבהיותה אם צעירה חלתה במחלת רוח בעקבות מותה המשונה של בתה היחידה : האומנת הצעירה שלה שפכה עליה מים רותחים שלא במתכוון , והבת מתה באותו יום בייסו...
אל הספר