התיאוריות והמודלים שהצגנו עד כה מתייחסים בכל פעם להשפעה שיש ל ' שחקן ' אחד ולאינטרס מסויים על קביעת המדיניות הציבורית . במציאות , נאלצים המוסדות הרגולטוריים להתמודד עם ערב רב של דרישות ולחצים שמופעלים עליהם על ידי שחקנים שונים בו - זמנית . בשנות השבעים התפתח מודל מצרפי שמנתח את ההשפעה שיש לאינטרסים של כל השחקנים גם יחד , על תהליך קבלת ההחלטות . מודל זה מכונה בשם מודל האיתות החיצוני - Noll 1985 ; Jaskow 1974 ; Sened ( The External Signal Model ) . ) . ( 1997 ; Olson 1995 מודל זה עשוי להתאים לניתוח ממצאי המחקר באשר למינהל מקרקעי ישראל ועל כן הוא ראוי להסבר . על פי מודל האיתות החיצוני , המוסד הרגולטורי מעוניין למקסם את המשובים החיוביים ולצמצם את המשובים השליליים שמגיעים אליו מקבוצות חיצוניות . משובים שליליים עלולים לשבש את עבודת המוסד , זאת מאחר שתלונות על התנהגות המוסד , או על המדיניות בה נקט , עשויות להוביל להתערבות של קבוצות אינטרס שונות לשינוי המצב ו / או לפיקוח וחקירה מצד הממשלה . על מנת לצמצם למינימום את המשובים השליליים ולשמור על האוטונומיה של המוסד הוא נאלץ להגיב לאיתותים החיצוניי...
אל הספר