המעבר להורות מתואר בספרות כאירוע חיים המלווה במערכת ציפיות ותקוות של ההורה ל " ילד אידאלי " . כאשר נולד ילד עם מוגבלות התפתחותית , הפער בין הדימוי שיצר ההורה לילדו ובין המציאות גורר תגובות של אבל ומשבר על אובדן הילד ה״אידאלי״ המיוחל , על החלומות והתקוות שנגנזו . בהדרגה ההורים " מאבדים " את הילד שציפו לו ומעבדים את ההבנה שאינו מסוגל לעמוד בדרישות ובציפיות שהם העמידו בפניו . הזהויות המשפחתית והאישית עוברות תהליכים של אבל , הכולל תחושות של הלם , הכחשה , כעס , דיכאון , אשמה , חרדה וחוסר ודאות ( דבדבני , ; 2000 לוי - שיף ושולמן , . ( Randall & Parker , 1999 ; 1998 תגובות אלו מועצמות בקרב הורים לילדים עם אוטיזם משום שרוב הילדים עם אוטיזם נולדים עם מראה פיזי תקין . המראה שלהם מגדיל את הפער בין ציפיות ההורים למצבו האמתי של ילדם ומגביר בהם את רגשות הבלבול , המתח והלחץ ( שולמן , . ( Randall , 1995 ; 2007 בהיבט ההתפתחותי כל תקופה מציבה משימות התפתחותיות חדשות , והן מחייבות שינוי והתארגנות של המשפחה , המתמודדת ברציפות עם חששות בלתי - פתורים ועם עתיד עמום . מוקדי הלחץ ניכרים במעברים בין שלבים במעגל...
אל הספר