שינוי נוסף שחל בי ומתרחב עם השנים הוא היכולת שלי לסלוח לעצמי . אני מגיעה מחינוך " פולני " , שמשמעו שבכל אירוע שהתרחש , יש מישהו אשם . לעומת זאת בהקשר ללידה של גידי , לתפיסתי , אין אשמים . קיבלנו את הגנים שלנו מהדור הקודם , והם אינם נתונים לבחירתנו . לא ניתן לקחת אחריות על כך . לגבי הנושא הגנטי , אין לזה סוף . אם למשל נתייחס לנושא הגנטי , עולות שאלות כמו אם אדם שיש לו נטייה להשמנה לא יכול ללדת ילדים , שהרי השמנה היא מגפה שגורמת בעיות בריאות קשות . תחושת אשמה צריכה לנבוע לדעתי מתפקוד לקוי של האדם ומהעובדה שפעל מתוך כוונת זדון . בדומה ובהקשר לגידי , לא הייתה לי כוונה ללדת ילד עם אוטיזם ולהרע את חייו . במהלך גידולו תפקדתי כמיטב יכולתי עם מה שהיה ידוע לי ונתון בפניי בכל נקודת זמן . אני מוקירה את העובדה שלא חוויתי רגשות אשמה בכל הקשור להולדתו של גידי , אך אני יודעת שהורים רבים חוו חוויות כאלה . עלינו זה דילג הודות לסוג החשיבה המשותף שלנו . תפיסת עולם חיובית היא משאב אישי נוסף שאני מטפחת בתוכי . אני מתחברת ככל יכולתי לאנשים שרואים את העולם כמוני מתוך תפיסת עולם חיובית ומתמקדים בראיית מחצית הכ...
אל הספר