אי - הבנה בסיסית של שינויים חברתיים , כלכליים ומדיניים במצרים מנעה את חקירתם בידי גורם מודיעיני ישראלי , והסתירה מעיני המודיעין את האפשרות שפניו של נשיא מצרים אנואר סאדאת אכן מועדות לשלום שגית סטיווי - קרביס | דוקטורנטית ליחסים בינלאומיים רוב המחקרים הקיימים העוסקים בהפתעות אסטרטגיות מתמקדים במתן התרעה למלחמה . אלא שישנם גורמים המקשים על ארגוני מודיעין לתת התרעה לגבי התרחשות אסטרטגית כתוצאה מתפנית מדינית בכיוון חיובי . קשיים אלה ניכרים בהחמצה של המודיעין הישראלי באיתור התפנית של נשיא מצרים אנואר סאדאת , מרגע עלייתו לשלטון לאחר מות נאצר בספטמבר 1970 ועד נובמבר . 1977 בסוף 1970 הסכים סאדאת להכיר בזכותה של ישראל להתקיים בתמורה לנסיגתה מהשטחים שכבשה במלחמת ששת הימים . מכאן ואילך החל סאדאת להעביר מסרים שונים ויוזמות לפתרון הסכסוך : החל ביוזמה להסדר חלקי מפברואר , 1971 דרך החלטתו לסור מדרך המלחמה עם ישראל לאחר אוקטובר 1973 וכלה ביוזמת נובמבר . 1977 מול גישה זו , תפיסתה האסטרטגית של ישראל קבעה שהיעדר עומק אסטרטגי שלה בגבולות 1967 מהווה עבורה סכנה קיומית . אי - נכונות לבצע תהליכים מדיניים כנגד...
אל הספר