העיון בכתיבתו של בעל תיקוני הזוהר חושף מתח הקיים בין הריטואל היומיומי , המייצר תיקון חלקי , לבין הגאולה השלמה העתידית אשר תביא עמה תיקון מלא . מתח זה נוגע לסוגיה נרחבת החוצה את כל ספרות התיקונים , והיא ההבחנה החוזרת בין התיקון הנעשה בהווה על ידי המקובלים , שהוא חלקי וזמני ומעוגן בריטואל יומיומי או מחזורי , לעומת התיקון המלא והסופי – של משה , הרעיא מהימנא , גיבורו של בעל התיקונים . בשער הקודם עמדנו על מעמדו הייחודי ויוצא הדופן בספרות התיקונים , כפי שהראה בהרחבה עמוס גולדרייך בעבר וכפי שהוסיפו חוקרים נוספים . בהמשך לטענה זו הצבענו על חשיבותו של רעיא מהימנא כדמות גלותית התואמת היטב את מרכזיותה של הגלות בתפיסת עולמו של בעל התיקונים . תפיסת תיקוני הזוהר את זהותו של סוכן הגאולה נקשרת לנמענים שונים . אכן הצדיקים , אנשי הסוד , מחויבים להציע סמך לשכינה , אך פעמים רבות חוזר בעל התיקונים על הטענה כי רק משה הרעיא מהימנא , בעלה של השכינה , הוא שיגאלנה . בלעדיות זו יוצרת מתח בין תפקידם החלקי של המקובלים לבין תפקידו של משה , שכן יוצא מכך כי על המקובלים לעסוק בתיקון השכינה אך רק עד לבואו של הגואל האמת...
אל הספר