בהתייחסו להפיכתה של ירושלים להיפוסטזה נשית בספרות הקבלית כתב מ׳ אידל את הדברים הבאים : These processes created new religious territories , imaginary as they might be but quite concrete for the kabbalists , who did not need the real territory of the earthly Jerusalem in order to achieve experience of plenitude , but refused at the same time to give it up . 53 אידל מדגיש את יצירתן של ׳טריטוריות׳ דתיות חדשות בספרות הקבלית המחליפות את הטריטוריות המקוריות הגאוגרפיות . אלו הן טריטוריות מדומיינות , ועם זאת ממשיות ביותר עבור המקובלים . הקן הוא דימוי מרתק של טריטוריה מדומיינת כזו – הגדרת מרחב של ׳קן ציפור׳ , הוא החיבור עצמו : ורשותא אתיהיב לון לאלין נשמתין דאתתרכו מאתרייהו בתר קודשא בריך הוא ושכינתיה לקננא בהאי חבורא 54 דאתמר בה כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו ולית צפור אלא שכינתא דאיהי מתתרכא מאתרהא . 55 52 על עשיית המצוות ׳לשמה׳ – לשם השכינה – ראו זוהר חדש סג ע״א ( מרגליות צז טור ג – ד ) . 53 אידל , ירושלים כהיפוסתזה , עמ׳ . 110 – 109 ראו גם שלמויות בולעות , עמ׳ . 4 – 3 54 המונח ׳חיבורא...
אל הספר