׳לית אתר פנוי מניה׳ – האדם כבית לשכינה

בנוסף על העיסוק בריטואל להתקשרות בשכינה באמצעות המצוות , נמצא בדרשה זו היבט ייחודי נוסף שעניינו עשיית מקום לשכינה בגופו של המקובל עצמו . רעיון זה , ששורשיו בספרות חז״ל , בראשית הקבלה ובספרות הזוהרית , זוכה להעצמה בכתיבתו של בעל התיקונים בשל התעניינותו הרבה בגוף האדם , בשמות האלוהיים החקוקים באיבריו ובתפיסותיו המפורטות את הגוף כזירה המרכזית שבה מתרחשת הפעילות הריטואלית תאורגית . 53 51 שם , שם . 52 על הטענה כזו של הקבלה את המצוות בסדר גבוה יותר ראו אידל , עריות , עמ׳ ; 93 – 89 היבטים חדשים , עמ׳ ; 47 – 46 מט , המיסטיקאי והמצוות , עמ׳ . 402 – 388 ניתן לכנות מיתוס זה מיתוס על ( , ( Superstructural myth ראו אידל , להביט בראש , עמ׳ . 268 – 265 53 נושא זה מרכזי ביותר בכתיבתו של בעל התיקונים , ואני מתכוונת להרחיב בו בעתיד . לעת עתה אציין את התבנית החוזרת רבות בכתיבתו של מקובל זה הקושרת פעמים רבות את רמ״ח מצוות לאידאל הנדודים , כפי שהופיע בדרשה שבהקדמת תיקוני הזוהר , השלכות חשובות על תפיסת הגוף האנושי כמקום קדוש , כבית , המהווה קן לשכינה : זכאה איהו ( נ״א זכאין אינון ) מארי מתיבתא מארי מדרש מאר...  אל הספר