לתיאור קשריה של השכינה עם עילת העילות מצטרפים יחסיה המיוחדים של השכינה עם שתי הספירות העליונות האחרות – חכמה ובינה . בכתבי חוג הרמב״ן נמצא חלוקה מובהקת בין שלוש הספירות העליונות הנעלמות – כתר , חכמה ובינה – לשבע ספירות הבניין . תפיסה זו השפיעה השפעה רבה על ספרות חוג הזוהר 21 המתלבטת בשאלה זו . לעומת האדרות המציירות את פניו העלומות של עתיקא , לרוב נחשבות בה הספירות העליונות כנשגבות , נעלמות ובלתי מושגות לשכל האנושי . חלוקה מובהקת זו איננה מאפיינת את כתיבתו של בעל התיקונים ; הוא מרבה ליצור קשרים רבים בין תחתית המערכת לרומה , בין השכינה לספירות חכמה ובינה . 22 משה אידל הצביע במחקרו על תפנית פרשנית של עיסוק מוגבר בספירות העליונות בדור שלאחר הזוהר . הוא ראה בתופעה זו ביטוי לפריחה הסימבולית שעוברת הקבלה ואליה משתייך גם בעל התיקונים : In the phase that followed the first steps in the composition of the Zoharic literature , Kabbalistic symbolism become more and more precise and much more detailed and higher levels of the divine world were addressed more and more , sometime the claim being that...
אל הספר